לכבוד יום האשה הבני"ל: שהם אקהאוס בשיחה עם יפית קרת על נשים בסטארטאפים
- שהם אקהאוס
- Mar 9, 2016
- 3 min read

לפני שלוש שנים בערך קראתי את הספר הנהדר של שריל סנדברג Lean In - והרגשתי כאילו הוא נכתב עבורי. שריל הפילה אצלי לא מעט אסימונים. אחד מהם גרם לי להבין משהו חשוב על האופן שבו התנהלתי במשך 20 שנות קריירה כמנהלת בחברות הייטק בישראל. לצערי, אני יכולה גם להעיד שרוב חברותי, עמיתותי המנהלות בהייטק נהגו כמוני. אף פעם לא הנפנו "דגלים פמיניסטיים". להפך. תמיד ניסינו להצניע כמה שאפשר את העובדה שאנחנו נשים. ז"א - לא שניסינו להתחפש לגבר, חלילה. אבל תמיד ניסינו להראות שהנשיות שלנו היא לא "העניין" בשום הקשר מקצועי וניהולי, ולכן "נא להתעלם מהמגדר שלנו". נדמה לי שהיום אני מבינה שהגישה הזו נובעת מהפחד שהיה לי ולעמיתותי להתפס כ"פמיניסטית".
הצורה שבה תפסנו "פמיניסטיות" היא כנשים ש"מתבכיינות" ודורשות שהמערכת תעזור להן בגלל שהן נשים, דורשות אפליה מתקנת… בהייטק זה נחשב מסר שמעיד על חולשה.
לבקש הקלות? מה פתאום? אם את שווה בין שווים, אז בבקשה תתחרי כמו שווה ואל לך לבקש שום הקלות, ולכן אל לך להתפס כ"פמיניסטית".
ביומיים האחרונים החלטתי לעשות בדיקה קטנה, ושאלתי 3 חברות שלי "האם את פמיניסטית?"
שלושתן נשים עם קריירות מצליחות שללא ספק דוגלות בשוויון הזדמנויות ותגמול לנשים. אחת רופאה, שתיים בהייטק. שלושתן לצערי השיבו לי תשובה מגומגמת בסיגנון של "לא ממש... אני בעד קידום נשים, שיוויון וכו', אבל לא ארוץ לשרוף חזיות ולגדל שערות בבית השחי בשביל להצהיר על כוונותי…"
סיפרתי להן שלהיות פמיניסטית זה לא אומר שאת אגרסיבית, שעירה, מתבכיינת ומבקשת לעצמך הקלות. להיות פמיניסטית לטעמי, זה להיות מנהיגה, שמכוונת לתיקון חברתי ושוויון כלכלי. "טוב, אז אם זו ההגדרה, אז גם אני פמיניסטית!" כך אמרו לי חברותי.
אני שמתי לי למטרה להוציא כמה שיותר פמיניסטיות מעולם ההיטק - מהארון (סוג של "אאוטינג"). כי אם נמשיך "להחביא" את הפמיניזם שלנו, אז המצב בענף לא ישתפר, והמצב - השתפר אמנם בהרבה ב 100 השנים האחרונות, אבל כמו ששריל סנדברג מדגימה באמצעות סקרים עדכניים - לא השתפר כמעט ביכלל ב 20 השנים האחרונות. עדין - מעט מאד נשים בצמרת, עדין - אפליה בשכר, עדין - חוסר סובלנות כלפי אבות שבוחרים לקחת חלק משמעותי בטיפול בילדיהם (וזה התירוץ הנפוץ של גברים שמשאירים את רוב הזירה הביתית לנשים שלהם, גם אם הן קרייריסטיות ולכאורה פמיניסטיות).
אז ישבתי לי היום לשיחה עם יפית קרת, מנכ"ל פרוקסימו, המספקת שירותי ניהול פיננסי לסטרטאפים, ובעבר היתה סמנכ"ל כספים של מספר חברות בענף ההיטק.
לכבוד יום האישה הבינ"ל החלטתי לשוחח אתה ולראיין אותה, על פמיניזם, ועל נשים בסטרטאפים בישראל. הנה קטע מהשיחה שהתנהלה בינינו:
שהם: בשנים האחרונות את מלווה לא מעט חברות סטרטאפ צעירות, מה שיעור הנשים שאת פוגשת בעמדות המפתח?
יפית: בקרב המנכ"לים שאני מלווה אני מעריכה שיש כ 30% נשים. האחוז הזה לא משקף את האחוז שלהן בקרב חברות סטרטאפ ביכלל (שהוא נמוך הרבה יותר לצערי), אלא משקף כנראה את העובדה שנשים נוטות יותר בקלות לפנות לעזרה ויעוץ ממומחים (כמוני). לכן, יותר מנכ"ליות שוכרות שירותים מיועצים. עמיתיהן המנכ"לים הגברים נוטים יותר לחשוב שהם "יודעים את הכל בעצמם". זו כמובן הכללה, אבל ההטיה הזו ניכרת בעיני.
שהם: מלבד ההיבט הזה, האם את חווה בעבודה עם מנכ"לים שיש מאפיינים בולטים בסיגנון ניהול נשי לעומת סיגנון ניהול גברי?
יפית: אני כמובן מכלילה, כי ישנם תמיד יוצאים מהכלל, אבל לרוב אני שמה לב שנשים יותר ענייניות בקבלת החלטות, ופחות מערבות שיקולי "אגו". הן גם נוטות לסיגנון ניהולי יותר משתף ויותר מערב את הצוות והן חזקות יותר בביזור סמכויות.
שהם: איך ההבדלים האלו באים לידי ביטוי ספציפית בניהול סטרטאפים?
יפית: נשים מנהלות יותר בסיגנון "מנטורינג" לעומת הגברים שנוטים לנהל יותר בסיגנון "פיקודי". לפי דעתי בחברות סטרטאפ, מכיוון שהצוות לרוב הוא קטן ואיכותי מאד, אז סיגנון הניהול השיתופי הוא אפקטיבי יותר, רותם את הצוות יותר ומייצר מוטיבציה להשקעה העצומה שכל כך דרושה בכדי שסטרטאפ יצליח.
שהם: איזו השפעה יש למגדר של הצוות המוביל על האפשרות שלהם לגייס כסף ממשקיעים?

יפית: העובדות בשטח כיום הן שעולם המשקיעים נשלט בצורה כמעט מוחלטת ע"י גברים. אני מתייחסת גם לקרנות הון סיכון וגם לאנג'לים. כלם רוצים לנהוג ב"שוויוניות" ולתת הזדמנות שווה לכל… אבל בפועל הם מושפעים מהטיות חברתיות ופסיכולוגיות כי הם מה שהם - גברים. הנושאים שמדברים אל ליבם (ולכן פותחים יותר בקלות את כיסם) הם נושאים "גבריים", ז"א נושאים שהם באופן אישי מתחברים אליהם.
נשים יזמיות שמקימות סטרטאפ שהרעיון המרכזי בו מיועד לענות על צרכים של קהל נשי יותר - באופן טבעי יתקשו יותר לגייס כסף מגברים. (לדוגמא: למשקיע גבר יותר קל יותר להתחבר לסטרטאפ שמטפל בסייבר מאשר לסטרטאפ שמטפל באופנה). ההטיה הזו פועלת לרעת הנשים בגייוס כסף ממשקיעים כי הסטרטאפים שנשים יוזמות הם הרבה פעמים מכוונים לענות על "צרכים נשיים" (שבאופן טבעי קרובים ללבן של היזמיות ולאו דווקא קרובים ללבם של המשקיעים).
לאחרונה אני שמחה לראות שישנם גופים בשוק ההון, בעיקר בארה"ב שפועלים במטרה לצמצם את הפער הזה. אחד הגופים האלו הוא קרן השקעות בשם Golden Seeds שמובלת ע"י נשים, ומשקיעות בסטרטאפים המובלים ע"י נשים. הן לא היחידות, אבל הדרך לשיוויון עדין ארוכה.
שהם: לסייום יפית, האם את "פמיניסטית"?
יפית: בטח שכן! ואני מייד רצה לשרוף חזיה… ולקנות לי שתיים חדשות ב-Brayola שזה סטרטאפ ישראלי מגניב ביותר, מובל ע"י נשים, שאותם אני מלווה מהצד הפיננסי בחודשים האחרונים, וצופה להם הצלחה אדירה.
Comments